רויטל דמתי ועמית מרקוביץ' התחתנו אחד עם השניה. הם הראשונים ברשימה. מה שאומר שכנראה הם שקנו את הספר בפועל. רני לפידות במשטרה. נדמה לי שבחקירות. זה הדבר האחרון שהייתי מנבא לו ומצד שני הוא תמיד ניצח את כולנו בשחמט. ניר מנדלֵ"ן בברלין. עד כמה שאני יודע. אני חושב שאם היו שואלים אותו למה הפסקנו להיות חברים הוא היה אומר שלא הייתי שם בשבילו כשהוא היה צריך אותי. גם אני, אגב, הייתי אומר אותו דבר. שרית ביטרמן ואני בקשר רופף. היא התחתנה בפעם השלישית לא מזמן, ובפעם האחרונה שנפגשנו היא הייתה שוב בדיכאון, הפעם כי הילדה שלה, מהנישואים השניים, התחילה את גיל ההתבגרות ועושה לה את המוות. פעם נמשכתי לאנשים עצובים. אבל היום, לא יודע, גם ככה אני מרגיש כמו כורה שיוצא כל בוקר לעבוד במכרה השמחה, בתקווה למצוא איזה עורק שלא נוצל עד תום. אמילי קליין הייתה הילדה הכי יפה בשכבה. היו לה עיניים ירוקות ועור שחום והיא הייתה הגיבורה של הפנטזיות המיניות הראשונות שלי. למען האמת אני מופתע למצוא את השם שלה ברשימה של האנשים שקנו לי את "בעיקר שירי אהבה" של יהונתן גפן, כמתנת פרידה לפני שעזבתי את ירושלים בכיתה ט'. פעם פגשתי בראס אל שטן מישהו שהיה חבר שלה בצבא והשתוקקתי לשאול אותו איך היה, לשכב עם אמילי קליין זאת אומרת, ואם היא פשטה גם את החותלות, אבל היה לו מבט פגיע בעיניים כשהוא דיבר עליה אז התאפקתי. נדב תוסיה, האחרון ברשימה, עדיין חבר שלי. אנחנו נפגשים מדי שבוע להליכת לילית בשכונת המגדלים שהוא גר בה, בהוד השרון. הצעתי לו כמה פעמים שנצא לשתות משהו, אבל מאז שנולדו התאומים הוא לא בעניין של בילויים. יש משהו מאומץ בשיחות שלנו. כל אחד פנה לדרך אחרת בחיים והפערים בינינו ניכרים. אבל אנחנו מקפידים על ההליכה הזאת, פעם בשבוע. נאחזים בה.
מעל הרשימה של החברים יש שורות משיר של רחל. מה שמחזק את ההשערה שרויטל ועמית, האינטלקטואלים שבחבורה, עמדו מאחורי המתנה. "לראות שנית שורות שנכתבו מכבר/ הדיו דהה כמעט/ ומשהו הצהיב הניר מקומט/ וריח של עבר/הו מגעה הקל, הו שלטונה הרב/ של יד הזיכרונות!/ הנה ניתן האות, ואך ניתן האות -/ והרחוק קרב".
אני בן ארבעים עכשיו. ושוב, כמו אז, עובר דירה. הקרטון שעליו כתוב בטוש שחור "ספרים" למרגלותיי ואני צריך להחליט אילו ספרים עמדו במבחן הזמן ואילו ימסרו אחר כבוד לחנות "סיפור חוזר".
השליח שלהם התקשר מהדרך. הוא מגיע עוד כמה דקות.
ואי אפשר לדחות יותר את ההכרעה.
Comments